"עמו אנוכי" – וחי אחיך עמך!

עמו, עם הבחור שאין לו, עם הבחור שתמיד יחפש מזור לנפשו,
עם החתן שזקוק למעט סיוע כדי להגיע לחתונה בשלווה, שלאמא יהיה מעט נחת, בשביל הכאבי שיניים שקצת יירגעו, בשביל החליפה המרופטת שתוחלף במהודרת
עוד צרכים רבים ומגוונים נופלים לפתחו של הת"ת דבר יום ביומו,
והת"ת עוזר ומסייע ככל יכולתו,
וכמאמר רבינו ראש הישיבה שליט"א "והוא פיקוח נפש ממש".

אבל השנה – שלא כמו בכל שנה,
זעקת "הגיוועלד" נשמעת ומהדהדת מחדר המצב,
עייפים ומותשים לאחר האספה הגדולה לפני חודשים ספורים למען קופת הישיבה,
קושי האסיפה המחודשת שנגלגלה על כתפי הבחורים, כבדה מנשוא,
איך? איך?! איך נצליח לעזור לאחינו שכל-כך זקוקים לנו,
מאין נביא סכומים שכאלו?

זהו. שאין ברירה...

אנשים אחים אנחנו, ועמו אנוכי בצרה!
נכנסו מתחת לאלונקה ובכל כוחנו התגייסנו למערכה, עד טיפת דמינו האחרונה,
וכדברי מורינו הגרמ"א פינקוס שליט"א:
את חלבינו ודמינו נקריב ע"ג המזבח! ניקוף שני!

למען אחי ורעי, אבקשה!!!